אירופה העתיקה
עוד אינה יכולה למות,
תחת צלקות נמקיות
הולם בעוז דמה,
שוצף בתעלות,
בעורקים ובוורידים,
פורץ אל האיברים
ואל כלי הדם של ליבה שלה,
שוטף מעל חורבות
ואפר ועיי שממה,
עד לנוגאט,
לוויסלה ולאודר,
הולם עמוק במעמקי קו החוף
של התעלה והאוקיינוס האטלנטי.
רומא היא ליבה,
פריז לב אחר,
לונדון, ברלין,
האג ומדריד.
לאירופה העתיקה לבבות רבים,
לה כתרים רבים
אשר לא יחשכו לעולם.
אמור מוסקבה וחוש:
הנך לבד.
קרא לניו יורק — והנך
בנכר.
שאנגחאי, בנארס
הן הרפתקאות,
סידני וריו:
ברכה ממרחקים.
לאן שלא ישאך חלומך,
תמיד תשוב
הביתה לאתונה,
לווינה או לאוסלו.
אמור רק אירופה
והסכת לליבך.
בין אש וקרח
לוחש אוויר אפריל.
השמיים קרובים יותר
ומתוקה יותר הארץ.
החדרים צרים
ומלאי רגש.
צמודים זה לזה
תחוש את הקברים,
תחוש את האבות
בכל צעד.
הסכת לליבך:
אירופה אינה מתה.
היא אינה יכולה למות,
כל עוד אתה אוהב אותה.